משפחת שמולביץ
ניר
נולד ב-16/03/1976 בירושלים.
למד בתיכון אורט, היה ראש לשועלים ובסופו של דבר - גם ראש לאריות.
עשה תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה ותואר שני בחקר ביצועים ובמנהל עסקים, ועד היום הוא הצד הרציונלי במשפחה :).
איש טוב, תמיד עוזר לאחרים ואף פעם לא עושה חשבונות.
שיר
ילידת ירושלים, 07/11/1977.
למדה בתיכון בויאר והיתה "חנונית" מן המניין.
עשתה תואר ראשון בתקשורת ובמקרא (כן, מקרא, וכן - זה הולך מצוין עם תקשורת. למעשה, זה היה החלק הכי מעניין בלימודים).
אוהבת לכתוב, כתבה את כל הצגת הסיום של כיתה ח' והברכה שלה נבחרה להיות חלק מספר שניתן כמתנה לטדי קולק, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים. כיום עובדת כשכירה ועצמאית גם יחד, בכל מה שקשור לתחום השיווק הדיגיטלי, ולמרות הפסימיות הריאליסטית שלה, בכל זאת שואפת להצליח :).
אופק
נולד בירושלים, ב-30/09/2007.
ילד מקסים, חכם וסקרן, פשוט בלתי נלאה.
לא יכול לשבת רגע אחד בשקט: חייב לדעת איך הכול עובד, לחבר כל כבל שהוא מוצא לכל חור שהוא נכנס, לעשות ניסויים של מעדנים אמיתיים ולעשות סלטות בטרמפולינה. ילד פלא של ממש, שהחיוך שלו כובש והחוכמה המתחכמת שלו מפילה. אלוף.
שחר
נולדה ב-16/01/2010.
הילדה שנולדה עם מיקרופון ביד. מרגע שידעה להגיד מילה אחת, היא עושה לנו הופעות של שירים וריקודים, ולא מפסיקה לחייך. לא סתם היא נבחרה לשחק בסדרת הטלוויזיה "חברות" בערוץ 10 - היא פשוט יודעת לשחק כמו שלא הרבה ילדות בגילה יודעות. ילדה-אוצר, שתמיד עוזרת לכולם ושתמיד אכפת לה. ילדה חכמה, שמבינה דברים לעומקם, ויודעת בדיוק איך להתנהג בכל מצב. אופיה משלב אלגנטיות ואת האופי המיוחד של טום-בוי אמיתית. מקסימה, כבר אמרנו?
טל
נולדה ב-12/02/2012, בחדר לידה מספר 2, בשעה 00:12.
קסם של ילדה. גם כתינוקת היתה יחסית נוחה, וגם היום (בת שנתיים) פשוט כובשת בקסמה. שופעת חיבוקים ומחמאות ("אני אוהבת אותך"), יודעת לשים דיסקים ב-DVD ומדקלמת בלי טעויות את כל הטקסט ב-DVD של מיקי. את ה"בוקה טוב", "פעם אחרונה" וה"קצת-קצת" שלה אי אפשר להחליף בשום דבר אחר, ואת החמידות של החיוך והחיבוק שלה, כמו גם את הנפנופים שלה לשלום, פשוט אי אפשר לתאר במילים.
כובשת, כבר אמרנו?
עידן
נולד ב-23/02/2014 באותו חדר לידה שנולדה טל.
נכון לכתיבת שורות אלה עידן בן חודש וחצי. בחודש הראשון היה תינוק רגוע מאוד שישן רוב שעות היממה (והדאיג את אמא), אבל החל מגיל חודש הוא מראה שאין ספק שהוא שייך למשפחת שמולביץ: גזים וריפלוקס הם חלק בלתי נפרד גם מחייו, לצערנו, ובמקום להתחיל לחייך הוא צורח רוב שעות היום. אז אנחנו מחכים שיעבור, ובינתיים נהנים מהמתיקות האינסופית שלו, מהמבט החכם והסקרן שגם הוא מוכיח ללא כל צל של ספק שהוא שייך למשפחה, ומהאף המתוק שמסתכל לשמיים. עידני מתוק, עוד חודש וחצי וזה אמור להיות מאחוריך. אוהבים אותך!